אכלתם פעם במסעדה, שממש נהניתם בה.
המקום היה ממש יפה, כבר כשנכנסתם יכולתם לשמוע מרוחק, מוזיקה שהיתה נעימה לאוזניכם, בשולחנות מסביב למקום שישבתם בו, היו אנשים שנראו ממש נחמדים. וכך גם היתה המארחת, שהכניסה אתכם באדיבות. את הזמנות לקח המלצר שלכם, שהיה מאוד מנומס, נחמד ומקצועי, והאוכל שהוא הביא לכם היה מעולה. המנות היו טעימות ומוצלחות, והריחות היו כל כך טובים, שהם גירו אתכם. היתה לכם שיחה נעימה, אולי אפילו רומנטית, וכשעזבתם חשבתם לעצמכם, שאתם תשמחו לחזור לשם שוב.
לעומת זאת, כולנו היינו במקומות פחות טובים בין אם זה מלצר ששכח חלק מההזמנות, מוזיקה רועשת מידי, או אוכל שאינו מספיק טוב.
מה שמבדיל בין שני המקומות האלה, זה אייך האנשים מתיחסים למקום שהם נמצאים בו. ובאותה הזדמנות אייך הם מתייחסים לעצמם. היתה תקופה, שלפני העבודה, הייתי עוצר במין פיצוציה בבוקר, והבחור שהיה שם היה מכין לי סנדוויץ. עכשיו רוב האנשים היו מסתכלים על המקום, ורואים בו מקום שקונים סיגריות, או בירה, או חטיפים. אבל אני הסתכלתי על העמדה שלו. ובתור מישהו שיצא לו לעבוד במסעדות, חדרי אוכל, ומטבחים, אני ממש התרשמתי. היה ברור מאוד שכל הסלטים היו טריים ונפתחו היום, היה קל לראות, שכל הירקות היו טריים לחלוטין, הניקיון היה מדהים, כאילו אני הלקוח הראשון אי פעם, והבגטים היו טעימים בהתאמה. עכשיו הבחור שמחר שם, נראה ממש אותו דבר, הוא היה נקי, לבוש יפה, מגולח, וערני (ואני לא הייתי ערני, אני קמתי ב 6 כדי לצאת מירושלים ולהגיע לחולון עד 8, אבל הוא היה ערני). ונוסף לכל הוא היה מאוד נחמד.
עכשיו, זו פאקינג (תסלחו לי על הצרפתית) פיצוציה. אף אחד לא מזמין שם מקומות לארוחת ערב. אף אחד לא מתקשר ואמור "יש לכם להערב, אנחנו צריכים שולחן לארבעה". אבל לבן אדם היו סטנדרטים גבוהים. סטנדרטים גבוהים מעצמו, מהעסק שלו, מהדברים שהוא מכין.
עכשיו איפה הסטנדרטים שלכם נמצאים. אם הייתי מבקש מכם... אני לא מבקש, אתם יכולים לעשות את זה בכל מקרה. לרשום על כל תחום בחיים שלכם, איפה הוא נמצא במספרים מ 1-10. מה היה יוצא לכם.
שאלתי חבר שלי, והוא אמר לי משהו כמו "בריאות 7, זוגיות 6, כספי 5, חברים 9, רוחניות 7, לימודים 4 , עבודה 8". עכשיו זה בטח נשמע לכם לא רע, ושאלתי אותו מה דעתו על המספרים האלה, והוא אמר לי גם - "לא רע". אמרתי לו סבבה, עכשיו תהפוך את כל מה ש 9 או 10 ל 10, ואת כל מה ש 8 ומטה ל 0. וכל מה ש 10 זה דברים שאתה יכול לתפוח לעצמך כל השכם, וכל מה ש 0...
אתם מבינים, אתם חייבים לשאוף לסטנדרטים יותר גבוהים. אני לא בא לאישתי ואומר לה, "בא לי ללכת למסעדה הזאת, היא קיבלה ציון 7, וזה בסדר גמור". או לחברים שלי, "שמעתי שהסרט הזה קיבל 8 בביקורות, אנחנו חייבים לראות אותו". אם לא נתתם למשהו ציון 10, או 9, כי עשר זה פשוט מושלם מידי, אז אל תשלו את עצמכם, זה אומר שהתחום הזה צריך עבודה. אם אתם רוצים להמשיך לשבת בספה שלכם בנוחות, אז סבבה, אבל מה שאתם באמת צריכים לעשות, זה לקום ולעשות משהו. תחשבו על איזה תחום שאתם רוצים שהוא נמצא עכשיו ב 7, ותחשבו אייך זה היה אם הוא היה 10, אייך החיים שלכם היו מרגישים אחרת, אייך הייתם נראים בעקבות השינוי הזה. איזה מחמאות הייתם מקבלים.
מה דעתם לבחור תחום אחד ולהפוך אותו ל 10, אפילו לא חייב להיות תחום. משהו אחד. משהו פשוט. אם אתם לא יודעים מה, לכו על משהו שקל לכם לשלוט בו ב 100% ותעלו את הסטנדרטים שלכם. תתחילו להתלבש הכי טוב שאתם יכולים, ולהראות הכי טוב שאתם יכולים לכל מקום. זה לא אומר ללבוש חליפה ועניבה לכל מקום, אבל אולי נתחיל, מללבוש בגדים שאתם נראים בהם טוב, לתגלח, להתאפר, להסתרק - מה שצריך. לכו על זה, יש לכם המון מה להרוויח מזה.
ואנחנו ביום ראשון, תחילת שבוע זה זמן מצויין להתחיל. אם כבר התלבשתם ויצאתם. תכנסו לשרותים איפה שהוא ותעשו מה שאתם יכולים, או תעשו את זה אייך שאתם חוזרים הביתה.
שיהיה לכם שבוע מצויין ומהודר, שפי
מה שמבדיל בין שני המקומות האלה, זה אייך האנשים מתיחסים למקום שהם נמצאים בו. ובאותה הזדמנות אייך הם מתייחסים לעצמם. היתה תקופה, שלפני העבודה, הייתי עוצר במין פיצוציה בבוקר, והבחור שהיה שם היה מכין לי סנדוויץ. עכשיו רוב האנשים היו מסתכלים על המקום, ורואים בו מקום שקונים סיגריות, או בירה, או חטיפים. אבל אני הסתכלתי על העמדה שלו. ובתור מישהו שיצא לו לעבוד במסעדות, חדרי אוכל, ומטבחים, אני ממש התרשמתי. היה ברור מאוד שכל הסלטים היו טריים ונפתחו היום, היה קל לראות, שכל הירקות היו טריים לחלוטין, הניקיון היה מדהים, כאילו אני הלקוח הראשון אי פעם, והבגטים היו טעימים בהתאמה. עכשיו הבחור שמחר שם, נראה ממש אותו דבר, הוא היה נקי, לבוש יפה, מגולח, וערני (ואני לא הייתי ערני, אני קמתי ב 6 כדי לצאת מירושלים ולהגיע לחולון עד 8, אבל הוא היה ערני). ונוסף לכל הוא היה מאוד נחמד.
עכשיו, זו פאקינג (תסלחו לי על הצרפתית) פיצוציה. אף אחד לא מזמין שם מקומות לארוחת ערב. אף אחד לא מתקשר ואמור "יש לכם להערב, אנחנו צריכים שולחן לארבעה". אבל לבן אדם היו סטנדרטים גבוהים. סטנדרטים גבוהים מעצמו, מהעסק שלו, מהדברים שהוא מכין.
עכשיו איפה הסטנדרטים שלכם נמצאים. אם הייתי מבקש מכם... אני לא מבקש, אתם יכולים לעשות את זה בכל מקרה. לרשום על כל תחום בחיים שלכם, איפה הוא נמצא במספרים מ 1-10. מה היה יוצא לכם.
אתם מבינים, אתם חייבים לשאוף לסטנדרטים יותר גבוהים. אני לא בא לאישתי ואומר לה, "בא לי ללכת למסעדה הזאת, היא קיבלה ציון 7, וזה בסדר גמור". או לחברים שלי, "שמעתי שהסרט הזה קיבל 8 בביקורות, אנחנו חייבים לראות אותו". אם לא נתתם למשהו ציון 10, או 9, כי עשר זה פשוט מושלם מידי, אז אל תשלו את עצמכם, זה אומר שהתחום הזה צריך עבודה. אם אתם רוצים להמשיך לשבת בספה שלכם בנוחות, אז סבבה, אבל מה שאתם באמת צריכים לעשות, זה לקום ולעשות משהו. תחשבו על איזה תחום שאתם רוצים שהוא נמצא עכשיו ב 7, ותחשבו אייך זה היה אם הוא היה 10, אייך החיים שלכם היו מרגישים אחרת, אייך הייתם נראים בעקבות השינוי הזה. איזה מחמאות הייתם מקבלים.
ואנחנו ביום ראשון, תחילת שבוע זה זמן מצויין להתחיל. אם כבר התלבשתם ויצאתם. תכנסו לשרותים איפה שהוא ותעשו מה שאתם יכולים, או תעשו את זה אייך שאתם חוזרים הביתה.
שיהיה לכם שבוע מצויין ומהודר, שפי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה