הי,
אני ממש שמח שהחלטתם לקרוא בבלוג הזה.
'בין אישי' הוא בלוג התפתחות אישית שונה מדברים שנתקלתם בהם עד היום. הוא שונה בגלל שיש לו גישה קצת אחרת. אתם מבינים, במקום להניח מראש שאתם אנשים רוחנים, שיודעים בדיוק למה נכנסתם לכאן, עם מטרות ברורות, אהבה עצמית ורצון לגדול, אני מעדיף להניח שאתם אנשים רגילים.
אני מעדיף להניח שאתם אנשים רגילים, שיש להם חיים, משפחה שהקשרים איתה טובים יותר או פחות, שהם עובדים בעבודה שהיא אולי זמנית, אולי קבועה, ואולי לא. ומתוך ההנחה הזאת, אני מתכוון להביא לכם כלים שיעזרו לכם להתפתח, ולהשיג את המטרות שלכם. ואם לפשט את זה אפילו יותר, כלים שיהפכו את החיים שלכם לטובים יותר, ויתנו לכם להנות מהם יותר.
אתם יודעים, יש הרבה דברים בחיים שבשביל להגיע אליהם צריך לעבור תהליך איטי של התקדמות. אבל לפעמים דווקא הדברים החשובים, שמשנים לנו את החיים, יכולים לקרות כהרף עין.
אני אתן לכם דוגמה. דמינו שנתתי לכם מתנה. מתנה מדהימה, בית קולנוע פרטי, עם שני כיסאות גדולים ונוחים, עם פופקורן ושתיה, ואפילו אוכל אם תרצו. עם מסך מדהים ומערכת סאוונד, שנשמעת עוד יותר טוב. ועכשיו אתם נכנסים פנימה, ומתישבים על הכורסאות, ומתחילים לצפות בסרט האהוב עליכם, ואולי בסרט חדש שממש רציתם לראות, אבל עוד לא יצא לכם, ואולי לא יצא לכם כי הסרט עוד לא יצא. אבל בקולנוע שקיבלתם במתנה יש משהו אחד מוזר. הכיסא זז ומסתובב, אבל ממש, חלק מהזמן הוא פונה למסך, אולי אפילו מתקרב חלק מהזמן הוא פונה ממנו, ומתקרב לדלת היציאה, או לשרותים, או לסתם איזו פינה חשוכה. ועכשיו תחשבו, אייך החוויה הזאת גורמת לכם להרגיש.
יש אנשים שהיו יוצאים מבית הקולנוע הזה שקיבלו במתנה ולא חוזרים יותר. זה לא רעיון כל כך טוב, כי הקולנוע הזה הוא קצת כמו החיים שלנו.
בחיים שלנו תמיד יש משהו טוב ונהדר, שנמצא בהישג ידינו ממש עכשיו, מצד שני, תמיד יש הסחות דעת שזורקות אותנו לכיוונים שונים. אז מה עושים עם זה? בוחרים במה להתמקד.
למה לא לקום מהכורסה המשוגעת, לקחת כיסא אחר, או אפילו לעמוד ולהסתכל בסרט. ואולי בכלל להפסיק לחשוב על הסרט, ולהנות מהרכבת הרים הזאת של כורסה זזה גם זה יכול להיות כייף.
אם לפשט את העניינים, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתמקד בדברים שטובים לכם, או אולי אפילו לא בדברים הטובים, אלה באפשרויות הטובות בדברים. אחרי הכל, מכמעט כל דבר, ואני אפילו הייתי אומר מכל דבר, יכולים לצאת דברים שהם גם טובים וגם רעים, תלוי במה המיקוד שלכם.
אז לסיום בואו תעשו תרגיל קטן, קחו 10 דקות, תדאגו להיות במקום שקט שלא יפריעו לכם, ותסתכלו על תמונות, מטיול או חופשה שנהניתם בה, ואולי תמונות של אנשים או חברים שאתם אוהבים. ותתמקדו רק בתמונות תיזכרו מה הרגשתם באותה סיטואציה, מה עשיתם. מה ראיתם, מה שמעתם, כמה שיותר חי, עם כמה שיותר צבעים וצלילים. ממש כאילו אתם חווים את החוויה שוב. להסתכל על התמונות מקרוב יכול גרום לכם להרגיש את זה אפילו יותר, ואולי אתם אפילו לא צריכים את התמונות, אולי פשוט תסגרו שנייה את העיניים ותדמינו. אולי תקחו את אחת התמונות ותראו אותה למישהו, ותספרו לו ממתי התמונה, מה היא מזכירה לכם, ולמה היא גורמת לכם תחושה כל כך טובה.
לסיום תספרו על כמה תמונות הסתכלתם, ואחר כך תשבו את התחושה שלכם אחרי התרגיל ללפני התרגיל. יתכן אולי, שלפני התרגיל הרגשתם בסדר, משהו בין 5-6, ואולי פחות, ויכול להיות שעכשיו אתם ב 8, 9 ואולי יותר.
נשמע לכם הגיוני? ובכן, אם עשיתם את זה - כל הכבוד.
אם עד עכשיו רק קראתם את זה, אז זה הזמן ללכת לעשות את זה. לקרוא את התרגיל ולעשות את התרגיל אלה שני דברים מאוד שונים, כמו לדעת מה זה מפלי הנייגרה או ללכת לבקר במפלי הנייגרה. מה אתם חושבים יותר כייפי, מה אתם הייתם עושים, קוראים או עושים, ומה תעשו?
. . .
ועכשיו אחרי שקראתם ושמתם לב איזה הבדל ההתמקדות שלכם יכולה לעשות, אולי תשימו לב בהמשך היום שאתם ממשיכים ומתמקדים בכל מיני דברים שעושים לכם טוב. אולי פרח שצמח בגינה שלא ראיתם. מישהי שהחליפה תספורת לתספורת חדשה וצמאה למחמאות, ואולי מישהו ממש נחמד שעובד אתכם, שלא שמתם לב לזה כל כך עד היום.
בכל מקרה תודה רבה שקראתם את הפוסט, ואם אתם לא רק מאלה שנהנים, אלה גם מאלה שחולקים ומשתפים, אז אני מודה לכם עוד יותר על התרומה שלכם.
נתראה בפוסט הבא, תרשמו ותדעו מתי.
אני ממש שמח שהחלטתם לקרוא בבלוג הזה.
'בין אישי' הוא בלוג התפתחות אישית שונה מדברים שנתקלתם בהם עד היום. הוא שונה בגלל שיש לו גישה קצת אחרת. אתם מבינים, במקום להניח מראש שאתם אנשים רוחנים, שיודעים בדיוק למה נכנסתם לכאן, עם מטרות ברורות, אהבה עצמית ורצון לגדול, אני מעדיף להניח שאתם אנשים רגילים.
אני מעדיף להניח שאתם אנשים רגילים, שיש להם חיים, משפחה שהקשרים איתה טובים יותר או פחות, שהם עובדים בעבודה שהיא אולי זמנית, אולי קבועה, ואולי לא. ומתוך ההנחה הזאת, אני מתכוון להביא לכם כלים שיעזרו לכם להתפתח, ולהשיג את המטרות שלכם. ואם לפשט את זה אפילו יותר, כלים שיהפכו את החיים שלכם לטובים יותר, ויתנו לכם להנות מהם יותר.
אתם יודעים, יש הרבה דברים בחיים שבשביל להגיע אליהם צריך לעבור תהליך איטי של התקדמות. אבל לפעמים דווקא הדברים החשובים, שמשנים לנו את החיים, יכולים לקרות כהרף עין.
אני אתן לכם דוגמה. דמינו שנתתי לכם מתנה. מתנה מדהימה, בית קולנוע פרטי, עם שני כיסאות גדולים ונוחים, עם פופקורן ושתיה, ואפילו אוכל אם תרצו. עם מסך מדהים ומערכת סאוונד, שנשמעת עוד יותר טוב. ועכשיו אתם נכנסים פנימה, ומתישבים על הכורסאות, ומתחילים לצפות בסרט האהוב עליכם, ואולי בסרט חדש שממש רציתם לראות, אבל עוד לא יצא לכם, ואולי לא יצא לכם כי הסרט עוד לא יצא. אבל בקולנוע שקיבלתם במתנה יש משהו אחד מוזר. הכיסא זז ומסתובב, אבל ממש, חלק מהזמן הוא פונה למסך, אולי אפילו מתקרב חלק מהזמן הוא פונה ממנו, ומתקרב לדלת היציאה, או לשרותים, או לסתם איזו פינה חשוכה. ועכשיו תחשבו, אייך החוויה הזאת גורמת לכם להרגיש.
יש אנשים שהיו יוצאים מבית הקולנוע הזה שקיבלו במתנה ולא חוזרים יותר. זה לא רעיון כל כך טוב, כי הקולנוע הזה הוא קצת כמו החיים שלנו.
גם זה סוג של קולנוע
בחיים שלנו תמיד יש משהו טוב ונהדר, שנמצא בהישג ידינו ממש עכשיו, מצד שני, תמיד יש הסחות דעת שזורקות אותנו לכיוונים שונים. אז מה עושים עם זה? בוחרים במה להתמקד.
למה לא לקום מהכורסה המשוגעת, לקחת כיסא אחר, או אפילו לעמוד ולהסתכל בסרט. ואולי בכלל להפסיק לחשוב על הסרט, ולהנות מהרכבת הרים הזאת של כורסה זזה גם זה יכול להיות כייף.
אם לפשט את העניינים, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתמקד בדברים שטובים לכם, או אולי אפילו לא בדברים הטובים, אלה באפשרויות הטובות בדברים. אחרי הכל, מכמעט כל דבר, ואני אפילו הייתי אומר מכל דבר, יכולים לצאת דברים שהם גם טובים וגם רעים, תלוי במה המיקוד שלכם.
אז לסיום בואו תעשו תרגיל קטן, קחו 10 דקות, תדאגו להיות במקום שקט שלא יפריעו לכם, ותסתכלו על תמונות, מטיול או חופשה שנהניתם בה, ואולי תמונות של אנשים או חברים שאתם אוהבים. ותתמקדו רק בתמונות תיזכרו מה הרגשתם באותה סיטואציה, מה עשיתם. מה ראיתם, מה שמעתם, כמה שיותר חי, עם כמה שיותר צבעים וצלילים. ממש כאילו אתם חווים את החוויה שוב. להסתכל על התמונות מקרוב יכול גרום לכם להרגיש את זה אפילו יותר, ואולי אתם אפילו לא צריכים את התמונות, אולי פשוט תסגרו שנייה את העיניים ותדמינו. אולי תקחו את אחת התמונות ותראו אותה למישהו, ותספרו לו ממתי התמונה, מה היא מזכירה לכם, ולמה היא גורמת לכם תחושה כל כך טובה.
לסיום תספרו על כמה תמונות הסתכלתם, ואחר כך תשבו את התחושה שלכם אחרי התרגיל ללפני התרגיל. יתכן אולי, שלפני התרגיל הרגשתם בסדר, משהו בין 5-6, ואולי פחות, ויכול להיות שעכשיו אתם ב 8, 9 ואולי יותר.
נשמע לכם הגיוני? ובכן, אם עשיתם את זה - כל הכבוד.
אם עד עכשיו רק קראתם את זה, אז זה הזמן ללכת לעשות את זה. לקרוא את התרגיל ולעשות את התרגיל אלה שני דברים מאוד שונים, כמו לדעת מה זה מפלי הנייגרה או ללכת לבקר במפלי הנייגרה. מה אתם חושבים יותר כייפי, מה אתם הייתם עושים, קוראים או עושים, ומה תעשו?
. . .
ועכשיו אחרי שקראתם ושמתם לב איזה הבדל ההתמקדות שלכם יכולה לעשות, אולי תשימו לב בהמשך היום שאתם ממשיכים ומתמקדים בכל מיני דברים שעושים לכם טוב. אולי פרח שצמח בגינה שלא ראיתם. מישהי שהחליפה תספורת לתספורת חדשה וצמאה למחמאות, ואולי מישהו ממש נחמד שעובד אתכם, שלא שמתם לב לזה כל כך עד היום.
בכל מקרה תודה רבה שקראתם את הפוסט, ואם אתם לא רק מאלה שנהנים, אלה גם מאלה שחולקים ומשתפים, אז אני מודה לכם עוד יותר על התרומה שלכם.
נתראה בפוסט הבא, תרשמו ותדעו מתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה