בדיוק חזרתי וקראתי את הפוסט שכתבת לכם אתמול. הוא פוסט מצוין, ויש בו עצות מאוד שימושיות. אבל הוא גם נורא חיובי.
חיובי זה טוב, אני חי את החיים שלי מנקודת מבט אופטימית ושמחה, אבל יכול להיות שלחלקכם עדיין לא כל כך קל להתחבר לחלק הזה, מסיבות שונות.
אז בואו נעזוב שנייה את כל החיוביות שלכם. בואו נתלונן קצת, להתלונן ולא לעשות זה בדר"כ לא פרודוקטיבי, אבל הפעם זה הולך להיות מאוד פקודוקטיבי, למעשה אתם תופתעו לראות כמה.
אז לכו על זה, קחו דף נייר ותכתבו את כל המחשבות הלא נעימות שהיו לכם היום, כל הכעסים, כל הדאגות כל הדברים והאנשים שלא מוצאים חן בעיניכם. ואל תעצרו את עצמכם, לכו עם זה עד הסוף. למשל אם אתם כותבים על משהו שעיצבן אתכם, כמו מישהו שחתך אתכם בכביש, אל תכתבו את זה בצורה יבשה "מישהו חתך אותי, וזה עיצבן אותי". תכתבו אייך הרגשתם, אייך זה הפריע לכם, ומה אתם חושבים עליו, ואפילו יותר. הכל, אפילו קללות שעברו לכם בראש, ואולי אפילו יצאו לכם מהשפתיים.
קחו לכם כמה דקות ותעשו את זה. אתם יכולים אפילו לשים את זה בתגובה אם בא לכם, או לשלוח לי את זה למייל. (יש לכם לינק בפרופיל שלי, תרגישו חופשי להשתמש בו).
. . . . .
יפה, עכשיו אחרי שעשיתם את זה ושלחתי לי, או שמתם בתגובות, או אולי זה רק כתוב על דף נייר מולכם, אני רוצה שתסתכלו מה כתבתם. אני בטוח שיש שם דברים מעצבנים ולא נעמים. זה אפילו קצת טוב להוציא אותם החוצה.
עכשיו יש לי שאלה, אם הייתי מבקש ממכם לעשות את אותו דבר אתמול, והיו לכם עכשיו שני דפים כאלה, או אם אני אבקש ממכם לעשות את זה שוב מחר. עד כמה הדברים יהיו שונים?
אולי חוויתם דברים שונים, כלומר יכול להיות שהיום מישהו זרק לכם הערה, שנעלבתם ממנה, ואולי אתמול זה לא קרה ככה. אבל שימו לב כמה דברים יהיו דומים מאוד, ואפילו זהים. זה לא מדהים?
אז לא סתם קראתי לפוסט "ה 90 שרודפים אותנו", כי אם הייתם מתעדים כל מחשבה שיש לכם במהלך היום, וכל פעם שהיא עברה לכם בראש, הייתם מגלים דבר מפתיע. 90 אחוז, או 9 מכל 10 מחשבות שעוברות לכם בראש במהלך יום, זהות למחשבות שהיו לכם ביום קודם. זהות.
אני זוכר כשאני קראתי את הנתון הזה בפעם הראשונה, הפתיעו אותי שני דברים. אחד היה כמה הוא גבוה, והשני היה כמה הוא נכון. לא הייתי צריך להתחיל לספור, או לשים לב, ישר ידעתי שזה נכון. הרי אם אני אבקש מכם, סתם לדוגמה, לתת לי רשימה מהירה של 10 דברים שחשבתם גם אתמול וגם שלשום, זה לא יהיה קשה. אתם לא צריכים להגיד לי כמה פעמים כל מחשבה חזרה בראש שלכם, מספיק שאתם יודעים בעצמכם, שזה היה הרבה.
האם אנחנו חיים כמו רובוטים? חושבים אותם מחשבות, עושים אותם דברים, משיגים את אותן תוצאות, ומתבאסים מהן באותה דרך?
חוששני שלרבים מאיתנו התשובה היא כן. ואולי זה יהיה לא קל לשנות את זה מעכשיו לעכשיו. ואולי לא צריך. אולי מספיק שבתור התחלה, פשוט ניקח את המחשבות האלה ביותר קליליות, יש אנשים שיכולים אפילו לצחוק על זה, כשהם שמים לב שהם חוזרים על אותה מחשבה. כי זה באמת מצחיק.
כי עם כל הכבוד, ויש כבוד, זה גם משפט שהתחיל להצחיק אותנו כששמענו אותו שוב ושוב בארץ נהדרת. ועם כל הכבוד ויש כבוד, החיקוי שבו אמרו את המשפט הזה היה של אישה, שעומדת כיום בראש מפלגת העבודה.
אז אני יודע שעכשיו אתם מודעים לזה שהמחשבות האלה חוזרות כל יום, יהיה לכם הרבה יותר קל לקחת אותן בקלות, כי יש לכם את הכוח תמיד לבחור במה אתם מתמקדים, ואתם גם יכולים פשוט לעשות דברים אחרת.
סעו בדרך אחרת לעבודה, תקשיבו לשיר שמישהו אחר אוהב, תאכלו דברים אחרים, לא משנה איזה דבר תבחרו לעשות שהוא שונה, אתם תשימו לב כמה זה יכול לשנות את המחשבות וההרגשה שלכם. ואולי תחשבו על משהו אחר, אפילו משהו לא כל כך נעים, על זה שהיום ערב יום השואה. ועל מה היום הזה מיצג, ומה איבדנו.
תחשבו על זה היום, ומחר, כי בעוד פחות משבוע יהיה יום העצמאות, ואולי זה יזכיר לכם כמה ברי מזל אנחנו, אני אתם, שאנחנו בכלל כאן.
שיהיה לכם יום מצוין, ג.
חיובי זה טוב, אני חי את החיים שלי מנקודת מבט אופטימית ושמחה, אבל יכול להיות שלחלקכם עדיין לא כל כך קל להתחבר לחלק הזה, מסיבות שונות.
אז בואו נעזוב שנייה את כל החיוביות שלכם. בואו נתלונן קצת, להתלונן ולא לעשות זה בדר"כ לא פרודוקטיבי, אבל הפעם זה הולך להיות מאוד פקודוקטיבי, למעשה אתם תופתעו לראות כמה.
אז לכו על זה, קחו דף נייר ותכתבו את כל המחשבות הלא נעימות שהיו לכם היום, כל הכעסים, כל הדאגות כל הדברים והאנשים שלא מוצאים חן בעיניכם. ואל תעצרו את עצמכם, לכו עם זה עד הסוף. למשל אם אתם כותבים על משהו שעיצבן אתכם, כמו מישהו שחתך אתכם בכביש, אל תכתבו את זה בצורה יבשה "מישהו חתך אותי, וזה עיצבן אותי". תכתבו אייך הרגשתם, אייך זה הפריע לכם, ומה אתם חושבים עליו, ואפילו יותר. הכל, אפילו קללות שעברו לכם בראש, ואולי אפילו יצאו לכם מהשפתיים.
קחו לכם כמה דקות ותעשו את זה. אתם יכולים אפילו לשים את זה בתגובה אם בא לכם, או לשלוח לי את זה למייל. (יש לכם לינק בפרופיל שלי, תרגישו חופשי להשתמש בו).
. . . . .
יפה, עכשיו אחרי שעשיתם את זה ושלחתי לי, או שמתם בתגובות, או אולי זה רק כתוב על דף נייר מולכם, אני רוצה שתסתכלו מה כתבתם. אני בטוח שיש שם דברים מעצבנים ולא נעמים. זה אפילו קצת טוב להוציא אותם החוצה.
עכשיו יש לי שאלה, אם הייתי מבקש ממכם לעשות את אותו דבר אתמול, והיו לכם עכשיו שני דפים כאלה, או אם אני אבקש ממכם לעשות את זה שוב מחר. עד כמה הדברים יהיו שונים?
אולי חוויתם דברים שונים, כלומר יכול להיות שהיום מישהו זרק לכם הערה, שנעלבתם ממנה, ואולי אתמול זה לא קרה ככה. אבל שימו לב כמה דברים יהיו דומים מאוד, ואפילו זהים. זה לא מדהים?
אז לא סתם קראתי לפוסט "ה 90 שרודפים אותנו", כי אם הייתם מתעדים כל מחשבה שיש לכם במהלך היום, וכל פעם שהיא עברה לכם בראש, הייתם מגלים דבר מפתיע. 90 אחוז, או 9 מכל 10 מחשבות שעוברות לכם בראש במהלך יום, זהות למחשבות שהיו לכם ביום קודם. זהות.
אני זוכר כשאני קראתי את הנתון הזה בפעם הראשונה, הפתיעו אותי שני דברים. אחד היה כמה הוא גבוה, והשני היה כמה הוא נכון. לא הייתי צריך להתחיל לספור, או לשים לב, ישר ידעתי שזה נכון. הרי אם אני אבקש מכם, סתם לדוגמה, לתת לי רשימה מהירה של 10 דברים שחשבתם גם אתמול וגם שלשום, זה לא יהיה קשה. אתם לא צריכים להגיד לי כמה פעמים כל מחשבה חזרה בראש שלכם, מספיק שאתם יודעים בעצמכם, שזה היה הרבה.
תראו איזה מגניב - רובוט !
האם אנחנו חיים כמו רובוטים? חושבים אותם מחשבות, עושים אותם דברים, משיגים את אותן תוצאות, ומתבאסים מהן באותה דרך?
חוששני שלרבים מאיתנו התשובה היא כן. ואולי זה יהיה לא קל לשנות את זה מעכשיו לעכשיו. ואולי לא צריך. אולי מספיק שבתור התחלה, פשוט ניקח את המחשבות האלה ביותר קליליות, יש אנשים שיכולים אפילו לצחוק על זה, כשהם שמים לב שהם חוזרים על אותה מחשבה. כי זה באמת מצחיק.
כי עם כל הכבוד, ויש כבוד, זה גם משפט שהתחיל להצחיק אותנו כששמענו אותו שוב ושוב בארץ נהדרת. ועם כל הכבוד ויש כבוד, החיקוי שבו אמרו את המשפט הזה היה של אישה, שעומדת כיום בראש מפלגת העבודה.
אז אני יודע שעכשיו אתם מודעים לזה שהמחשבות האלה חוזרות כל יום, יהיה לכם הרבה יותר קל לקחת אותן בקלות, כי יש לכם את הכוח תמיד לבחור במה אתם מתמקדים, ואתם גם יכולים פשוט לעשות דברים אחרת.
סעו בדרך אחרת לעבודה, תקשיבו לשיר שמישהו אחר אוהב, תאכלו דברים אחרים, לא משנה איזה דבר תבחרו לעשות שהוא שונה, אתם תשימו לב כמה זה יכול לשנות את המחשבות וההרגשה שלכם. ואולי תחשבו על משהו אחר, אפילו משהו לא כל כך נעים, על זה שהיום ערב יום השואה. ועל מה היום הזה מיצג, ומה איבדנו.
תחשבו על זה היום, ומחר, כי בעוד פחות משבוע יהיה יום העצמאות, ואולי זה יזכיר לכם כמה ברי מזל אנחנו, אני אתם, שאנחנו בכלל כאן.
שיהיה לכם יום מצוין, ג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה