מלך אחד רצה ללמוד מה היא הארה, הוא דיבר עם הרבה יועצים והרבה חכמים אבל אף אחד לא סיפק לו תשובה שסיפקה את דעתו. יום אחד הוא שמע על חכם זן שחי בביקתה על איזה הר,שיוכל להסביר לו מה זה הארה. אז הוא יצא למסע ארוך בין שלושה ימים, שחלק ממנו הוא היה חייב לעשות ברגל, כי הדרך להר היתה כל כך עמוסה בעצים וענפים,שהוא לא יכול להיה לעבור עם סוסו.
הוא הלך שעות במעלה ההר, וכשיצא מהיער והיה כבר קרוב לפסגה, הוא ראה את חכם הזן הולך בשביל כשהוא נושא בקושי רב, משהו שנראה כמו שק פחמים כבד על כתפיו. המלך כל כך שמח לראות אותו, שבלי לחשוב הרבה הוא רץ אליו בשמחה, ואמר לו בהתרגשות "חכם, הסבר לי מהי הארה". החכם זן הזקן הוריד את השק מעל כתפיו, והניח אותו על האדמה. הוא ההתמתח הסתכל על המלך וחייך באושר.
המלך חייך גם הוא, ואז עלתה עוד שאלה חשובה במוחו. "מה קורה אחרי ההארה?". החכם הזקן, לקח שוב את השק הכבד, הניח אותו על כתפיו וחזר ללכת לכיוון הביקתה.
אני לא יודע אם אתם מחפשים הארה או לא, אבל בואו נדבר על הצד השני שנייה. כי גם אם אתם מאושרים רוב הזמן, ויודעים להתמודד טוב עם האתגרים שהחיים מציבים בפניכם. לפעמים קורה משהו שהוא פשוט נאחס, ולפעמים לא קל לצאת ממנו.
מה ההבדל בין מישהו עם יכולת התמודדות טובה, למישהו שאין לו יכולת התמודדות טובה. מי שרגיל להסתכל על חצי הכוס המלאה, ויודע להתמודד עם קשיים, רוב הדברים שלא מסתדרים בחיים, פשוט לא יזיזו לו. הוא לא יתעצבן על עמידה בתור, או על מישהו שאיחר לו, או אפילו על האוטו שלא נדלק בבוקר. הוא לא ישתגע אם התקלקל לו המחשב, או אם מישהו לא בא לאירוע שהוא אירגן. אבל גם לאנשים שיש להם יכולת התמודדות מעולה, ויודעים להישאר כמעט בכל מצב ב state חיובי, יש לפעמים מקרים שקורה להם משהו ממש רע, שהם לא ציפו לו. פיטורים מהעבודה, משהו חשוב נגנב מהם, וחס וחלילה דברים יותר גרועים. מה שחשוב לדעת זה, שגם אם אתה רגיל להתמודד עם הכל, ויש לך חוזקה אישית, יש את המצבים שבהם המצב ממש מתחרבן, ואז יכול להיות שלא תצליח להתחמק מהמחשבות הרעות, מלהרגיש עצבנות, עצב, או יאוש.
וזה בסדר גמור.
כי אם אתה בן אדם חיובי, וקורה לך משהו רע שאתה לוקח אותו קשה, זה יכול לקחת יום, יומיים, שבוע. אתה תחזור להיות חיובי.
יש לי חבר שאמר לי פעם "אם קשה לי, אני נותן לעצמי יום להתבכיין" זו עצה מצויינת, אם המצב קשה, לקחת יום אחד ולבכות על זה, להתבכיין על זה. לתת לעצמך להתפרק קצת ולחזור לעצמך יום אחרי.
זה לא שלאנשים חיובים אין רגשות או מחשבות שליליות. זה איזו משמעות הם נותנים להן, ואייך הם משתמשים בהן כדי להתחזק אחרי זה.
יש לי חברה טובה, שגם בעלה חבר טוב מאוד לי, שקרה להם אסון רציני. בהריון הראשון שלה, התינוקת נולדה מתה. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה קשה זה, לשאת תינוקת 9 חודשים, אחרי שעוברים את כל הניסיונות להכנס להריון, וכל הבדיקות שעוברות בסדר, ובכל זאת דבר כזה קורה.
אז אחרי שעבר זמן מסויים, ויצא לנו לדבר, היא דיברה על זה שהיא הרגישה כאילו עשו לה נאחס, היא שאלה שאלות כמו למה זה קרה לנו וכדומה.
אני אמרתי לה, שלפעמים הטבע והגוף הם יותר חכמים מאיתנו. ויכול להיות מאוד שזה פשוט משהו שהיה צריך לקרות, שאם התינוקת היתה נולדת בחיים היא היתה חולה או סובלת, וגם הם היו סובלים עוד הרבה יותר. ואמרתי לה שהיא לא צריכה לדאוג, כי תוך שנה יהיה לה תינוק בריא ושמח, שיביא להם הרבה אושר. וכך גם היה.
למעשה עכשיו זה כבר כמה שנים אחרי, ולא מזמן נולד להם תינוק שני.
אז היום אנחנו ביום הזיכרון לחיילי צה"ל. יום שמוקדש לאנשים שנהרגו, ומשפחות שאיבדו, כי הם לקחו אחריות על מנת שלנו יהיה מקום בטוח לחיות בו. אני יודע שלפעמים קשה לחשוב על מדינת ישראל כמקום בטוח, אבל אין ספק שזה מה שהיא. היא נותנת ביטחון לנו היהודים שגרים בה, וליהודים שבכלל חיים בעולם.
אז לפני שבוע היה יום השואה, היום יום זיכרון, מחר יום העצמאות. יום אחד קורה אסון, שבוע אחרי זה האדם סובל, ויום אחד הוא קם.
אם אתם משפחות שכולות, אנחנו משתתפים בצערכם היום, ואומרים תודה, תודה רבה.
למשפחה של גלעד שליט אני רוצה לומר, שאני מאוד שמח היום שביום הזה אתם עצובים על ילדים של אחרים. ולא דואגים לילד שלכם. דאגתם לו (וגם אנחנו) יותר מידי שנים לטעמי.
ולכולכם, אני אגיד עכשיו בשביל יותר מאוחר בערב, שיהיה יום עצמאות שמח ומאושר. יש על מה לשמוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה