זאת לא הפעם הראשונה שאתם שומעים שהמוח שלנו הוא המחשב הכי חזק ביקום. זה נחמד מאוד, אבל גם אומרים שאנחנו משתמשים רק ב 5-10% ממנו, מה זה אומר?
אולי הרבה, ואולי מעט. כולנו יודעים, שלא משנה כמה המחשב שלך חזק, אם אתה לא יודע אייך אתה משתמש בו. האם אתם יודעים אייך אתם משתמשים במחשב שלכם?
על דרך אחת דיברנו כבר די הרבה שזה המיקוד שלנו. מה שאנחנו מתמקדים בו זה יופי של תכנות למוח. טוני רובינס אוהב לעשות את התרגיל הזה, הוא מבקש מאנשים להסתכל בחדר מסביבם ולחפש את כל מה שאדום למשל, ואז הוא אומר לעצום עיניים, ולהגיד את כל מה שכחול. אז כמובן שאנשים מרגישים מבולבלים מבקשה הזאת, כי הוא ביקש מהם לחפש את מה שאדום, ואתם יכולים להיות בטוחים, שכשהם מנסים לציין דברים כחולים, אז הם לא מצליחים לציין הרבה. ואז כשהם פותחים את העיניים ומחפשים את כל הכחול, הם פתאום רואים את כל הכחול שנמצא סביבם.
זה בדיוק מה שקורה עם מיקוד, וכבר אמרנו שיש לנו את האפשרות להחליט במה ובאייך אנחנו מתמקדים, וזו דרך אחת, חזקה וחשובה לתכנת את המוח.
עכשיו נסתכל על דרך נוספת לעשות את זה, שהיא גם קשורה למיקוד, כיוון שהכל כמעט אפשר לצמצם בחזרה למיקוד. הדרך הזאת היא המטאפורות שאנחנו יוצרים לעצמנו. אם למדתם אי פעם סיפרות, ואשכרא הפנמתם את מה שלמדתם, אתם אולי זוכרים שבספרות מטאפורות הן תיאור מורכב של משהו שונה, שנועד לתת רעיון והבנה חדשה לגבי משהו אחר בסיפור.
הינה הגדרה שמצאתי בוויקיפדיה, למטאפורה ספרותית: מטאפורה הינה ביטוי מוחשי-ציורי בעל משמעות סימבולית, שבא להמחיש ולהחיות בלב השומע רעיון תיאורתי אבסטרק.
עכשיו מטאפורות שאנחנו עושים לעצמנו, הן למעשה בדיוק אותו דבר. והן גם אותו דבר שנשמע מאנשים אחרים.
היתה לי שיחה עם חבר אתמול. זה חבר שאני לומד ממנו תחום מסוים, והוא לומד ממני תחום אחר. זה תהליך מרתק, במיוחד כי יש ביננו דברים שהם ממש שונים, ודברים שאנחנו עושים ממש אחרת. בכל מקרה, במהלך השיחה, הוא אמר לי משפט בסגנון "אני משתדל לא לחשוף מעצמי יותר מידי לאנשים, כדי שלא ירמסו אותי". המשפט הזה הצחיק אותי. "לא ירמסו אותך", עניתי לו, "אתה אולי לא גבוה כמוני, אבל אתה הרבה יותר גבוה ממדרכה. בשביל שמישהו יוכל לרמוס אותך, אתה צריך או להיות ממש, ממש נמוך, או שאתה צריך לשכב על הריצפה בלי לעשות כלום בזמן שהוא רומס אותך. אני לא רואה אותך בסיטואציה הזאת, אתה?"
אתם מבינים, משפטים כמו "ירמסו אותי", או "שברו את רוחי", או "בעטו אותי משם" הם מטאפורות מאוד מסרסות. בגלל שהן דימיוניות ולא אמיתיות, כשאנחנו חושבים אותן, אומרים אותם לעצמנו, או לאחרים, אנחנו בעצם מתכנתים את עצמנו. זה תכנות ממש טוב, מפני שהוא ממש אבל ממש עובד. אבל זה תכנות ממש רע, כי הוא לא יתן לנו את התוצאות שאנחנו רוצים. להפך הוא מקבע אותנו, בתבניות חשיבה, שאי אפשר לצאת מהן. תבניות שמחזיקות אותנו במצב אימפוטנטי (הרי לכם מטאפורה).
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתור את זה? קודם כל לשים לב, ולהיות אמיתים עם עצמנו. את החבר שלי אי אפשר באמת לרמוס, הוא פוחד שאנשים ינסו לעשות שימוש במידע שהוא יחשוף על עצמו, בצורה רעה.
כשמסתכלים על זה כך, הרבה יותר קל להתמודד עם זה. כי הוא יכול להחליט לחשוף מעט בהתחלה ולבדוק. הוא יכול לחשוף יותר אבל לאנשים מסויימים. אני יכול להגיד לכם, ואם קראתם את הפוסטים הקודמים שלי אתם כבר יודעים. שאני חושף על עצמי בלי חשבון יותר מידי. אין לי בעיה לחלוק דברים אישים, ואני לא ממש פוחד שמישהו יעשה בזה איזשהו שימוש, כי אני באמת מאמין שזה יעצים יותר את החולשות של האדם שיעשה את זה מאשר את שלי.
* * *
אוקי, אז אמרנו שיש מטאפרות שמקבעות אותנו, וגורמות לנו לפחד ולחוסר יכולת. מטאפורות כאלה יכולות להתיחס לדברים שונים, כמו מטאפורות על הבני או בנות זוג שלנו ("הוא חסר תועלת"), הבוס שלנו ("הוא איש מגעיל וחסר רחמים") או על החיים בכלל ("החיים הם סבל ארוך ומתמשך", "החיים קשים") . אם יש מטאפורות קבועות שאתם משתמשים בהן, בעלי אופי כזה, אז הגיע הזמן להתחיל לשנות אותן.
מהצד השני, מטאפרות הן כלי מאוד חזק, כשאנחנו משתמשים בהן בצורה חיובית. "אני כל כך אוהב את אישתי, היא החלק השני שלי, היא משלימה אותי" לחשוב ככה על בת הזוג שלך, זו דרך מצויינת לכוון את הקשר שלכם להיות קשר אוהב ומוצלח. "החיים הם משחק, יש בהם כל כך הרבה דברים נהדרים לגלות", זו מטאפורה שמלווה בפרשנות החיובית שלה, אם זו הכוונה של "החיים הם משחק בשבילכם, אז רק לחשוב על זה ש"החיים הם משחק", ישר יגרום לכם להכנס למצב שאתם חושבים את כל שאר הפרשנויות הנלוות.
אייך אנחנו נעשה את המטאפורות אפילו יותר חזקות. ובכן כמו שלבני אדם יש שפות שונות שהם מדברים, ולמחשבים יש שפות תכנות שונות שהם מבינים, אז המחשב שהוא גם הבן אדם, גם לו יש את השפה שהוא מבין, והיא אפילו יותר ספציפית.
אייך תדעו למשל מה השפה שלכם? פשוט לפי אייך שאתם מדברים או חושבים. אפילו לפי המטאפורות שאתם משתמשים. אם אני משתמש במשפטים כמו "אני רואה שזה לא הולך להתקדם לשום מקום", אז אם תגידו לי "אתה תראה זה יתחיל בקטן, ויגדל כמו כדור שלג שהולך וגדל" קרוב לוודאי שאני לא כזה אתחבר למטאפורה הזאת, או יותר נכון לדימוי הזה. מצד שני אם תדברו איתי בשפה דומה. צורה אחרת להגיד לי את אותו רעיון תהיה "אולי צריך לראות לאן זה ילך במהלך הימים הקרובים, ובמידה וזה מתחיל להתיישר, וללכת לכיוון הנכון, תוכל להחליט להמשיך עם זה".
המילים שהדגשתי הן מילים שמתאימות לאותה שפה, הן לא היחידות במשפט, אבל הן העיקריות. להשתמש באותם ביטויים או ביוטיים מקבילים, לאלה שאנשים משתמשים, זו הדרך ליצור להם טאפורות שהם יתחברו אליהן. דבר נוסף שאפשר וחשוב לעשות, זה להבין את הבן אדם, אם אני אוהב ספורט, ואני עובד בחברה אבל אני הולך להיות עצמאי, ואתם רוצים לעודד אותי לעשות את זה. מטאפורה מתאימה יכולה להיות למשל, "בכל משחק כדורסל יש את השמירה, והמסירות, אבל מי שמשיג את הניצחון זה תמיד שחקן, שלוקח את הכדור, לוקח את האחריות וזורק את הזריקה לסל וקולע. ואלה גם אלה שזוכים לתהילה". אם אני שחקן שעושה את זה, או מבין את זה, תאמינו לי שזה יתחבר לי יפה מאוד לנושא של להפוך לעצמאי.
* * *
אז אם לסכם בקצרה, דיברנו על המטאפורות שלנו. אייך הן יכולות להגביל אותנו, ואייך אפשר לפרק אותן. על ידי זה שמוצאים את המשמעות היותר פשוטה וברורה שלהן, שאיתה קל להתמודד. ואייך אפשר לעשות את ההפך, ליצור משמעות חזקה וטובה לדברים, דרך בחירת מטאפורות מחזקות, שמתאימות גם לשפה שלנו וגם לעולם המושגים שלנו.
כתרגול אתם יכולים לרשום לעצמכם מטאפורות שמגבילות אתכם מצד אחד שאתם משתמשים בהן ביום יום, ומטאפורות אחרות שאתם לא משתמשים בהן, שיכולות לחזק אתכן מצד שני. אחרי זה תוכלו לחשוב ולהחליט על אילו אתם אולי רוצים לוותר, ואילו הייתם רוצים להכניס לחייכם, ואז פשוט לעשות את זה.
שיהיה לכם יום מצויין, להזכירכם השבוע יש לנו את יום הזיכרון, ואת יום העצמאות, אז תזכרו לבנות לכם מטאפורות שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם. ג'
אולי הרבה, ואולי מעט. כולנו יודעים, שלא משנה כמה המחשב שלך חזק, אם אתה לא יודע אייך אתה משתמש בו. האם אתם יודעים אייך אתם משתמשים במחשב שלכם?
על דרך אחת דיברנו כבר די הרבה שזה המיקוד שלנו. מה שאנחנו מתמקדים בו זה יופי של תכנות למוח. טוני רובינס אוהב לעשות את התרגיל הזה, הוא מבקש מאנשים להסתכל בחדר מסביבם ולחפש את כל מה שאדום למשל, ואז הוא אומר לעצום עיניים, ולהגיד את כל מה שכחול. אז כמובן שאנשים מרגישים מבולבלים מבקשה הזאת, כי הוא ביקש מהם לחפש את מה שאדום, ואתם יכולים להיות בטוחים, שכשהם מנסים לציין דברים כחולים, אז הם לא מצליחים לציין הרבה. ואז כשהם פותחים את העיניים ומחפשים את כל הכחול, הם פתאום רואים את כל הכחול שנמצא סביבם.
זה בדיוק מה שקורה עם מיקוד, וכבר אמרנו שיש לנו את האפשרות להחליט במה ובאייך אנחנו מתמקדים, וזו דרך אחת, חזקה וחשובה לתכנת את המוח.
עכשיו נסתכל על דרך נוספת לעשות את זה, שהיא גם קשורה למיקוד, כיוון שהכל כמעט אפשר לצמצם בחזרה למיקוד. הדרך הזאת היא המטאפורות שאנחנו יוצרים לעצמנו. אם למדתם אי פעם סיפרות, ואשכרא הפנמתם את מה שלמדתם, אתם אולי זוכרים שבספרות מטאפורות הן תיאור מורכב של משהו שונה, שנועד לתת רעיון והבנה חדשה לגבי משהו אחר בסיפור.
הינה הגדרה שמצאתי בוויקיפדיה, למטאפורה ספרותית: מטאפורה הינה ביטוי מוחשי-ציורי בעל משמעות סימבולית, שבא להמחיש ולהחיות בלב השומע רעיון תיאורתי אבסטרק.
עכשיו מטאפורות שאנחנו עושים לעצמנו, הן למעשה בדיוק אותו דבר. והן גם אותו דבר שנשמע מאנשים אחרים.
היתה לי שיחה עם חבר אתמול. זה חבר שאני לומד ממנו תחום מסוים, והוא לומד ממני תחום אחר. זה תהליך מרתק, במיוחד כי יש ביננו דברים שהם ממש שונים, ודברים שאנחנו עושים ממש אחרת. בכל מקרה, במהלך השיחה, הוא אמר לי משפט בסגנון "אני משתדל לא לחשוף מעצמי יותר מידי לאנשים, כדי שלא ירמסו אותי". המשפט הזה הצחיק אותי. "לא ירמסו אותך", עניתי לו, "אתה אולי לא גבוה כמוני, אבל אתה הרבה יותר גבוה ממדרכה. בשביל שמישהו יוכל לרמוס אותך, אתה צריך או להיות ממש, ממש נמוך, או שאתה צריך לשכב על הריצפה בלי לעשות כלום בזמן שהוא רומס אותך. אני לא רואה אותך בסיטואציה הזאת, אתה?"
אתם מבינים, משפטים כמו "ירמסו אותי", או "שברו את רוחי", או "בעטו אותי משם" הם מטאפורות מאוד מסרסות. בגלל שהן דימיוניות ולא אמיתיות, כשאנחנו חושבים אותן, אומרים אותם לעצמנו, או לאחרים, אנחנו בעצם מתכנתים את עצמנו. זה תכנות ממש טוב, מפני שהוא ממש אבל ממש עובד. אבל זה תכנות ממש רע, כי הוא לא יתן לנו את התוצאות שאנחנו רוצים. להפך הוא מקבע אותנו, בתבניות חשיבה, שאי אפשר לצאת מהן. תבניות שמחזיקות אותנו במצב אימפוטנטי (הרי לכם מטאפורה).
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתור את זה? קודם כל לשים לב, ולהיות אמיתים עם עצמנו. את החבר שלי אי אפשר באמת לרמוס, הוא פוחד שאנשים ינסו לעשות שימוש במידע שהוא יחשוף על עצמו, בצורה רעה.
כשמסתכלים על זה כך, הרבה יותר קל להתמודד עם זה. כי הוא יכול להחליט לחשוף מעט בהתחלה ולבדוק. הוא יכול לחשוף יותר אבל לאנשים מסויימים. אני יכול להגיד לכם, ואם קראתם את הפוסטים הקודמים שלי אתם כבר יודעים. שאני חושף על עצמי בלי חשבון יותר מידי. אין לי בעיה לחלוק דברים אישים, ואני לא ממש פוחד שמישהו יעשה בזה איזשהו שימוש, כי אני באמת מאמין שזה יעצים יותר את החולשות של האדם שיעשה את זה מאשר את שלי.
* * *
אוקי, אז אמרנו שיש מטאפרות שמקבעות אותנו, וגורמות לנו לפחד ולחוסר יכולת. מטאפורות כאלה יכולות להתיחס לדברים שונים, כמו מטאפורות על הבני או בנות זוג שלנו ("הוא חסר תועלת"), הבוס שלנו ("הוא איש מגעיל וחסר רחמים") או על החיים בכלל ("החיים הם סבל ארוך ומתמשך", "החיים קשים") . אם יש מטאפורות קבועות שאתם משתמשים בהן, בעלי אופי כזה, אז הגיע הזמן להתחיל לשנות אותן.
מהצד השני, מטאפרות הן כלי מאוד חזק, כשאנחנו משתמשים בהן בצורה חיובית. "אני כל כך אוהב את אישתי, היא החלק השני שלי, היא משלימה אותי" לחשוב ככה על בת הזוג שלך, זו דרך מצויינת לכוון את הקשר שלכם להיות קשר אוהב ומוצלח. "החיים הם משחק, יש בהם כל כך הרבה דברים נהדרים לגלות", זו מטאפורה שמלווה בפרשנות החיובית שלה, אם זו הכוונה של "החיים הם משחק בשבילכם, אז רק לחשוב על זה ש"החיים הם משחק", ישר יגרום לכם להכנס למצב שאתם חושבים את כל שאר הפרשנויות הנלוות.
אייך אנחנו נעשה את המטאפורות אפילו יותר חזקות. ובכן כמו שלבני אדם יש שפות שונות שהם מדברים, ולמחשבים יש שפות תכנות שונות שהם מבינים, אז המחשב שהוא גם הבן אדם, גם לו יש את השפה שהוא מבין, והיא אפילו יותר ספציפית.
אייך תדעו למשל מה השפה שלכם? פשוט לפי אייך שאתם מדברים או חושבים. אפילו לפי המטאפורות שאתם משתמשים. אם אני משתמש במשפטים כמו "אני רואה שזה לא הולך להתקדם לשום מקום", אז אם תגידו לי "אתה תראה זה יתחיל בקטן, ויגדל כמו כדור שלג שהולך וגדל" קרוב לוודאי שאני לא כזה אתחבר למטאפורה הזאת, או יותר נכון לדימוי הזה. מצד שני אם תדברו איתי בשפה דומה. צורה אחרת להגיד לי את אותו רעיון תהיה "אולי צריך לראות לאן זה ילך במהלך הימים הקרובים, ובמידה וזה מתחיל להתיישר, וללכת לכיוון הנכון, תוכל להחליט להמשיך עם זה".
המילים שהדגשתי הן מילים שמתאימות לאותה שפה, הן לא היחידות במשפט, אבל הן העיקריות. להשתמש באותם ביטויים או ביוטיים מקבילים, לאלה שאנשים משתמשים, זו הדרך ליצור להם טאפורות שהם יתחברו אליהן. דבר נוסף שאפשר וחשוב לעשות, זה להבין את הבן אדם, אם אני אוהב ספורט, ואני עובד בחברה אבל אני הולך להיות עצמאי, ואתם רוצים לעודד אותי לעשות את זה. מטאפורה מתאימה יכולה להיות למשל, "בכל משחק כדורסל יש את השמירה, והמסירות, אבל מי שמשיג את הניצחון זה תמיד שחקן, שלוקח את הכדור, לוקח את האחריות וזורק את הזריקה לסל וקולע. ואלה גם אלה שזוכים לתהילה". אם אני שחקן שעושה את זה, או מבין את זה, תאמינו לי שזה יתחבר לי יפה מאוד לנושא של להפוך לעצמאי.
* * *
אז אם לסכם בקצרה, דיברנו על המטאפורות שלנו. אייך הן יכולות להגביל אותנו, ואייך אפשר לפרק אותן. על ידי זה שמוצאים את המשמעות היותר פשוטה וברורה שלהן, שאיתה קל להתמודד. ואייך אפשר לעשות את ההפך, ליצור משמעות חזקה וטובה לדברים, דרך בחירת מטאפורות מחזקות, שמתאימות גם לשפה שלנו וגם לעולם המושגים שלנו.
כתרגול אתם יכולים לרשום לעצמכם מטאפורות שמגבילות אתכם מצד אחד שאתם משתמשים בהן ביום יום, ומטאפורות אחרות שאתם לא משתמשים בהן, שיכולות לחזק אתכן מצד שני. אחרי זה תוכלו לחשוב ולהחליט על אילו אתם אולי רוצים לוותר, ואילו הייתם רוצים להכניס לחייכם, ואז פשוט לעשות את זה.
שיהיה לכם יום מצויין, להזכירכם השבוע יש לנו את יום הזיכרון, ואת יום העצמאות, אז תזכרו לבנות לכם מטאפורות שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם. ג'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה