חזרתי וקראתי את הפוסט של אתמול, ושמתי לב לדבר מענין. אמרתי לכם כל מה שצריך על למה חוסר באחריות אישית הוא בעיתי, אבל לא דיברתי איתכם ממש על מה אפשר לעשות עם אחריות אישית.
תארו לעצמכם שיש לכם שליטה מלאה. כמובן שאין דבר כזה שליטה מלאה, אבל אני מתכוון לרמת שליטה, שאתם מרגישים שיש לכם שליטה על החיים, שאתם שולטים במה שקורה לכם במה שאתם מרגישים, וגם אם יש איזו הפרעה, אתם חוזרים למסלול בקלות. אולי אתם יוצרים מסלול חדש, תלוי בסיטואציה. אתם פשוט יודעים בודאות, שכל מה שבא אתם תתמודדו איתו על הצד הטוב ביותר.
זה כמו לנהוג ברכב, אתם עולים על כביש ונוסעים לאן שהוא. עכשיו המצב האידיאלי הוא כמובן, להיות במסלול שלכם, להיות במהירות שמתאימה לדרך, לשמור על החוקים, ולהיות במרחק מסוים מהרכב שלפניכם. אבל מה שקורה כשאנחנו נוהגים, זה שיש שינויים כל הזמן, אנחנו מתקרבים לשוליים, אנחנו מתקרבים לנתיב הנגדי, אנחנו מאיטים, אנחנו מאיצים, אנחנו עוצרים. רוב הזמן בנהיגה, אנחנו לא במצב האידיאלי, אבל אנחנו מתאימים את עצמנו. אז אייך אנחנו יודעים שאנחנו יודעים לנהוג ומצליחים בנהיגה? פשוט מאוד אנחנו מגיעים ליעד, בשלום ובזמן, זו היתה המטרה שלנו, והשגנו אותה. אנחנו משיגים אותה כל יום.
תארו לכם שאייך הייתם חיים אם הייתם מתנהגים כך כל הזמן.
אתם קמים מוקדם בבוקר לעשות התעמלות, וכייף לכם לעשות את זה. זה הכייף שלכם של הבוקר להתעורר ולצאת להליכה, לשים את המוזיקה שאתם אוהבים, לראות זריחה, לשמוע ציפורים, לראות פרחים. אולי לעשות שלום לאנשים אחרים שעושים ג'וגינג. אתם חוזרים מההליכה מלאי אנרגייה, ואתם עושים מקלחת מרעננת, אתם מצחצחים שינים, מסדרים את השיער, שמים דאורדורט, מסתכלים על המראה ומחייכים. אתם יודעים למה אתם מחייכים אתם מרגישים טוב. אתם הולכים להתלבש, ואתם לובשים בגדים חדשים, שרציתם ללבוש, או חולצה שקיבלתם במתנה שאתם מאוד אוהבים, או איזו חליפה שגורמת לכם להרגיש חשובים. אתם הולכים לאכול ארוחת בוקר, לא משנה אם זה קורנפלקס, או חביתה, או קפה. כל דבר שאתם אוכלים או שותים יש לו טעם מצויין, כי זה זמן שלכם, זה הזמן שלכם בבוקר בכייף שלכם, אולי אתם גם קוראים עיתון, אולי יצאתם עם הקפה למרפסת ואתם נהנים מהנוף. אולי אתם עושים את זה עם בני משפחה, אולי עם בן או בת זוג, ואולי יש גם ילדים, או כלב או חתול בתמונה.
אחרי שאתם מסדרים עוד כמה דברים, אתם נפרדים ממי שצריך, מסיעים אולי את מי שצריך, לפני שאתם עושים את זה. ואתם נהנים מזה, כי אתם יודעים כמה אתם אוהבים את האנשים האלה. אתם מגיעים לעבודה, אתם רואים את האנשים שאתם אוהבים בעבודה, אולי שותים איתם עוד קפה, מדברים על משהו נחמד, ומתחילים את היום מבחינת עבודה. ואתם נהנים ממה שאתם עושים, כי אתם מבינים כמה הוא חשוב, ויש שם דברים חדשים ומעניינים ללמוד, יש אתגרים לעמוד בהם, יש תרומה. אתם יודעים שמעריכים אתכם ואת העבודה שאתם עושים ושאתם חשובים לחברה. אולי אתם אפילו מנהלים את החברה כולה, או מספר אנשים, ואולי אתם עובדים עם מספר אנשים שכייף לכם לעבוד איתם, שהם כבר מזמן חברים שלכם. ואתם הולכים לאכול ביחד צהרים, וחוזרים לעבודה, ובסוף היום אתם מרגישים טב, אתם מסתכלים על כל מה שהספקתם וכמה שהפרויקט התקדם, ואתם מרגישים טוב. ובדרך חזרה, אתם מקשיבים לתוכנית הרדיו האהובה עליכם, אולי אתם אוספים את הילדים, ויש לכם שיחה אוהבת על מה הם הספיקו היום. ואתם חוזרים הביתה לבלות זמן ביחד.
אולי אתם לומדים ביחד, או יוצאים לטיול, או משחקים, או קוראים ספר. מכינים ארוחת ערב ואוכלים ביחד, או עושים משהו אחר. ובאיזשהו שלב אחרי כשהגיעה השעה המתאימה לכם, אתם הולכים לישון אם חיוך על הפנים.
זה יכול להיות יום של כל אחד מאיתנו, זה יכול להיות כל יום של כל אחד מאיתנו. הוא לא דורש שתהיו בחופש, או שתרוויחו מיליונים, או שתהיו מפורסמים כדי שתוכלו להנות ממנו. זה פשוט יום עם התמקדות במה שאוהבים, ובמה שטוב. וזה לא נורא אם יש יום שאתם חולים, או מישהו שאתם אוהבים חולה, או אם פטרו אתכם מהעבודה, או גנבו את הרכב, זה עניין של גישה. האחריות האישית אומרת שאתם בוחרים במה אתם מתמקדים, ומה אתם עושים. ואתם יודעים מה, אם אתם חיים בגישה טובה, ושמים לב לכל הדברים הטובים והפשוטים שקורים בחיים שלכם, אז אתם תהיו בריאים, ואתם תהיו שמחים, ואתם תחוו אהבה, ואתם אפילו תרוויחו כסף, ותהיו בטוחים בעבודה שלכם אם זה מה שתרצו, או שאם משהו יקרה לא צפוי, אתם תכוונו את זה למקום טוב יותר. אני מדבר מניסיון, פיטורים זה יכול להיות דבר מצויין.
אם פטרו אתכם אי פעם ממקום עבודה, אני מוכן להמר על זה, שהוא לא היה מספיק טוב בשבילכם, או שלא הייתם מסוגלים לתת את ה 100% מעצמכם. תאמינו לי, אם יצא לכם לעבוד בעבודה שאתם אוהבים, אתם לא תרצו לעבוד במקום שאתם לא יכולים לתת מעצמכם והרבה. מי רוצה לעבוד 8 שעות ויותר ביום, במקום שהוא לא משתמש ביכולות שלו. בשביל כסף? בשביל בטחון? אני מבטיח לכם שזה לא יהפוך ליותר טוב עם הזמן, למעשה ההפך הוא הנכון.
תתחילו להסתכל על הדברים החיוביים בחיים שלכם. יש כל כך הרבה. ותצרו עוד, הכוח הוא בידים שלכם. ברגע זה, אתם יכולים לקחת מכשיר mp3 עם מוזיקה שאתם אוהבים ולצאת לטייל. אתם יכולים לעשות אמבטיה ולהנות ממנה, אתם יכולים לשבת עם ספר מעניין. אתם יכולים לשבת בשקט ולחשוב על כל הדברים שאתם אוהבים בבן או בת הזוג שלכם, או אולי באיזה בן או בת זוג הייתם רוצים. לראות הופעת סטנדאפ, להפגש עם חברים, לשחק במחשב, אני לא יודע, כל דבר שעושה לכם את זה הוא מתאים. אם אתם יושבים שם וחושבים מה לא עובד, מה לא מספיק טוב, חושבים על איזו כותרת נוראית שהיתה בעיתון. זה לא יעבוד.
תחשבו כמה זמן אתם עושים את זה. לא חבל?
תתחילו להנות בחזרה מדברים. אני אומר בחזרה, כי כולנו היינו נהנים מדברים יותר כשהיינו ילדים. היינו לוקחים חייל צעצוע מפלסטיק, והופכים אותו לגיבור שנלחם ברעים. היינו רואים את אותה תוכנית ילדים שוב ושוב, ונהנים ממנה שוב ושוב. הינו משחקים. מתי שיחקתם בפעם האחרונה? האם זהו, האם לא תשחקו יותר, לא תרקדו יותר, לא תכירו חברים חדשים יותר? למה לא?
זה הרעיון של אחריות אישית, לשים לב שנכנסנו לאולם הלא נכון, ואנחנו לא רואים את הסרט שאנחנו רוצים. למה לא לצאת ולהכנס לסרט שאתם אוהבים?
* * *
היום שוב יום ראשון, אז אני רוצה לאחל לכם שבוע מצויין. קחו אחריות, תבחרו על מה להסתכל וממה ליהנות. שלכם ג.
תארו לעצמכם שיש לכם שליטה מלאה. כמובן שאין דבר כזה שליטה מלאה, אבל אני מתכוון לרמת שליטה, שאתם מרגישים שיש לכם שליטה על החיים, שאתם שולטים במה שקורה לכם במה שאתם מרגישים, וגם אם יש איזו הפרעה, אתם חוזרים למסלול בקלות. אולי אתם יוצרים מסלול חדש, תלוי בסיטואציה. אתם פשוט יודעים בודאות, שכל מה שבא אתם תתמודדו איתו על הצד הטוב ביותר.
זה כמו לנהוג ברכב, אתם עולים על כביש ונוסעים לאן שהוא. עכשיו המצב האידיאלי הוא כמובן, להיות במסלול שלכם, להיות במהירות שמתאימה לדרך, לשמור על החוקים, ולהיות במרחק מסוים מהרכב שלפניכם. אבל מה שקורה כשאנחנו נוהגים, זה שיש שינויים כל הזמן, אנחנו מתקרבים לשוליים, אנחנו מתקרבים לנתיב הנגדי, אנחנו מאיטים, אנחנו מאיצים, אנחנו עוצרים. רוב הזמן בנהיגה, אנחנו לא במצב האידיאלי, אבל אנחנו מתאימים את עצמנו. אז אייך אנחנו יודעים שאנחנו יודעים לנהוג ומצליחים בנהיגה? פשוט מאוד אנחנו מגיעים ליעד, בשלום ובזמן, זו היתה המטרה שלנו, והשגנו אותה. אנחנו משיגים אותה כל יום.
תארו לכם שאייך הייתם חיים אם הייתם מתנהגים כך כל הזמן.
אתם קמים מוקדם בבוקר לעשות התעמלות, וכייף לכם לעשות את זה. זה הכייף שלכם של הבוקר להתעורר ולצאת להליכה, לשים את המוזיקה שאתם אוהבים, לראות זריחה, לשמוע ציפורים, לראות פרחים. אולי לעשות שלום לאנשים אחרים שעושים ג'וגינג. אתם חוזרים מההליכה מלאי אנרגייה, ואתם עושים מקלחת מרעננת, אתם מצחצחים שינים, מסדרים את השיער, שמים דאורדורט, מסתכלים על המראה ומחייכים. אתם יודעים למה אתם מחייכים אתם מרגישים טוב. אתם הולכים להתלבש, ואתם לובשים בגדים חדשים, שרציתם ללבוש, או חולצה שקיבלתם במתנה שאתם מאוד אוהבים, או איזו חליפה שגורמת לכם להרגיש חשובים. אתם הולכים לאכול ארוחת בוקר, לא משנה אם זה קורנפלקס, או חביתה, או קפה. כל דבר שאתם אוכלים או שותים יש לו טעם מצויין, כי זה זמן שלכם, זה הזמן שלכם בבוקר בכייף שלכם, אולי אתם גם קוראים עיתון, אולי יצאתם עם הקפה למרפסת ואתם נהנים מהנוף. אולי אתם עושים את זה עם בני משפחה, אולי עם בן או בת זוג, ואולי יש גם ילדים, או כלב או חתול בתמונה.
אחרי שאתם מסדרים עוד כמה דברים, אתם נפרדים ממי שצריך, מסיעים אולי את מי שצריך, לפני שאתם עושים את זה. ואתם נהנים מזה, כי אתם יודעים כמה אתם אוהבים את האנשים האלה. אתם מגיעים לעבודה, אתם רואים את האנשים שאתם אוהבים בעבודה, אולי שותים איתם עוד קפה, מדברים על משהו נחמד, ומתחילים את היום מבחינת עבודה. ואתם נהנים ממה שאתם עושים, כי אתם מבינים כמה הוא חשוב, ויש שם דברים חדשים ומעניינים ללמוד, יש אתגרים לעמוד בהם, יש תרומה. אתם יודעים שמעריכים אתכם ואת העבודה שאתם עושים ושאתם חשובים לחברה. אולי אתם אפילו מנהלים את החברה כולה, או מספר אנשים, ואולי אתם עובדים עם מספר אנשים שכייף לכם לעבוד איתם, שהם כבר מזמן חברים שלכם. ואתם הולכים לאכול ביחד צהרים, וחוזרים לעבודה, ובסוף היום אתם מרגישים טב, אתם מסתכלים על כל מה שהספקתם וכמה שהפרויקט התקדם, ואתם מרגישים טוב. ובדרך חזרה, אתם מקשיבים לתוכנית הרדיו האהובה עליכם, אולי אתם אוספים את הילדים, ויש לכם שיחה אוהבת על מה הם הספיקו היום. ואתם חוזרים הביתה לבלות זמן ביחד.
אולי אתם לומדים ביחד, או יוצאים לטיול, או משחקים, או קוראים ספר. מכינים ארוחת ערב ואוכלים ביחד, או עושים משהו אחר. ובאיזשהו שלב אחרי כשהגיעה השעה המתאימה לכם, אתם הולכים לישון אם חיוך על הפנים.
זה יכול להיות יום של כל אחד מאיתנו, זה יכול להיות כל יום של כל אחד מאיתנו. הוא לא דורש שתהיו בחופש, או שתרוויחו מיליונים, או שתהיו מפורסמים כדי שתוכלו להנות ממנו. זה פשוט יום עם התמקדות במה שאוהבים, ובמה שטוב. וזה לא נורא אם יש יום שאתם חולים, או מישהו שאתם אוהבים חולה, או אם פטרו אתכם מהעבודה, או גנבו את הרכב, זה עניין של גישה. האחריות האישית אומרת שאתם בוחרים במה אתם מתמקדים, ומה אתם עושים. ואתם יודעים מה, אם אתם חיים בגישה טובה, ושמים לב לכל הדברים הטובים והפשוטים שקורים בחיים שלכם, אז אתם תהיו בריאים, ואתם תהיו שמחים, ואתם תחוו אהבה, ואתם אפילו תרוויחו כסף, ותהיו בטוחים בעבודה שלכם אם זה מה שתרצו, או שאם משהו יקרה לא צפוי, אתם תכוונו את זה למקום טוב יותר. אני מדבר מניסיון, פיטורים זה יכול להיות דבר מצויין.
אם פטרו אתכם אי פעם ממקום עבודה, אני מוכן להמר על זה, שהוא לא היה מספיק טוב בשבילכם, או שלא הייתם מסוגלים לתת את ה 100% מעצמכם. תאמינו לי, אם יצא לכם לעבוד בעבודה שאתם אוהבים, אתם לא תרצו לעבוד במקום שאתם לא יכולים לתת מעצמכם והרבה. מי רוצה לעבוד 8 שעות ויותר ביום, במקום שהוא לא משתמש ביכולות שלו. בשביל כסף? בשביל בטחון? אני מבטיח לכם שזה לא יהפוך ליותר טוב עם הזמן, למעשה ההפך הוא הנכון.
תתחילו להסתכל על הדברים החיוביים בחיים שלכם. יש כל כך הרבה. ותצרו עוד, הכוח הוא בידים שלכם. ברגע זה, אתם יכולים לקחת מכשיר mp3 עם מוזיקה שאתם אוהבים ולצאת לטייל. אתם יכולים לעשות אמבטיה ולהנות ממנה, אתם יכולים לשבת עם ספר מעניין. אתם יכולים לשבת בשקט ולחשוב על כל הדברים שאתם אוהבים בבן או בת הזוג שלכם, או אולי באיזה בן או בת זוג הייתם רוצים. לראות הופעת סטנדאפ, להפגש עם חברים, לשחק במחשב, אני לא יודע, כל דבר שעושה לכם את זה הוא מתאים. אם אתם יושבים שם וחושבים מה לא עובד, מה לא מספיק טוב, חושבים על איזו כותרת נוראית שהיתה בעיתון. זה לא יעבוד.
תחשבו כמה זמן אתם עושים את זה. לא חבל?
תתחילו להנות בחזרה מדברים. אני אומר בחזרה, כי כולנו היינו נהנים מדברים יותר כשהיינו ילדים. היינו לוקחים חייל צעצוע מפלסטיק, והופכים אותו לגיבור שנלחם ברעים. היינו רואים את אותה תוכנית ילדים שוב ושוב, ונהנים ממנה שוב ושוב. הינו משחקים. מתי שיחקתם בפעם האחרונה? האם זהו, האם לא תשחקו יותר, לא תרקדו יותר, לא תכירו חברים חדשים יותר? למה לא?
זה הרעיון של אחריות אישית, לשים לב שנכנסנו לאולם הלא נכון, ואנחנו לא רואים את הסרט שאנחנו רוצים. למה לא לצאת ולהכנס לסרט שאתם אוהבים?
* * *
היום שוב יום ראשון, אז אני רוצה לאחל לכם שבוע מצויין. קחו אחריות, תבחרו על מה להסתכל וממה ליהנות. שלכם ג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה